david-pat-thumb

דוד רפאל לוקרד ופטריסיה אודונובן


דימויים: מטופלים במחלקה ד'
קונספט ועיצוב: דוד לוקרד
הדרכה: דוד לוקרד ופטריסיה אודונובן

התמונות ודמויות נוצרו מתוך סדרה של סדנאות עם קבוצה ממחלקה ד'. שיתוף פעולה ראשון של היוצרים, אם ובנה ובמרכזו טכניקת החיתוך המשמשת כמכנה משותף ונקודת מוצא. פטריסיה הביאה איתה את חיתוך הסכין המשמש להכנת צלליות ודוד הביא את מכונת חיתוך הלייזר.
” יצרנו סדרה של מפגשים עם מטופלים במחלקה ד אשר מעודדת אותם לחקור יצירה דרך גזירה וחיתוך – עם אור וצללית כרעיון מנחה. עשינו תרגילים שונים כגון יצירת שבלונות וצביעה דרכן, והבאנו כל מיני ניירות חתוכים וקרועים מראש אשר יתמכו בחיפושים ובמשחקים היצירתיים של המטופלים. מתוך הדיאלוג שנוצר עם קבוצה של מטופלים אשר נהנתה והתחברה לעבודה זו, פיתחנו את הרעיון של להציג את היצירות שלהם דרך קופסאת אור. חלק מהמטופלים התנסו גם עם עבודה במחשב דרכה נוצרה הקומפוזיציה הסופית”.

שלא תראה שאין

דוד רפאל לוקרד


עבודת טקסט

עבודת טקסט בעקבות תקופת האישפוז בכפר שאול של פטריסיה, אמו של היוצר דוד לוקרד. בזמן האשפוז ולאחריו דוד יצר אוסף מפות מהזיכרון של בית החולים. הכתיבה יצאה מאוסף המפות, מתוך החיפוש אחר דרך לאחד בין מילים לצורות, ומתוך ניסיו וצורך לאחד ולקבע שבבי זיכרונות.
דוד מתחקה אחר הזיכרון של הביקור הקודם בכפר שאול ומנסה לשחזר את החוויה של המקום והנוכחות במרחב. במקביל הוא מתבונן על עצם החוויה ועצם הזיכרון: מה נשאר ומה נעלם עם השנים.
עיצוב הטקסט בנוי בצורות או מבנים קטנים, המייצגים אפשרויות שונות לשיטוט בתוך כפר שאול, ומצטברים ביחד לכעין מפה ושבילים.
המילים המקובצות מזמינות את הקורא לקריאה קרובה, כנה ומהורהרת. הן הולכות בעדינות לצד חווית האישפוז, לצידם של מבני הכפר, מערבבות עבר והווה גם יחד ולמעשה ממקדות את תשומת הלב על ההולך לצידו של המאושפז. הנמענים המדומיינים לכתיבה זו הם קודם כל משפחות וחברים של מתמודדים.

סוף טוב הכל טוב

פטריסיה אודונובן


קופסת אור, 3 גזרות נייר
גזרות נייר, קופסת אור (מתוך סדרה של 40 עבודות)

גזרות הנייר של פטריסיה מתיחסות למראות ולזיכרונות מהאישפוז של היוצרת בכפר שאול לפני חמש שנים ומספרות בשלושה דימויים בשחור לבן: חלוקת תרופות, פחד ממצלמות, והתעמלות בוקר. המורכבות של המצבים הנפשיים הדרמטיים, עוברת ללא תיוג נפשי כלשהו באופן חד וישיר וללא נסיון ליצור עיצוב שמיפה מארגן או מקל על הצפייה. עבודות שמפלחות את הלב. במובן הזה מדובר בצפייה בחוויה נטו של המחנק והאימה והדחיסות שבחללים הגזורים בבריסטול השחור, ועוברת כסיפור אישי מאוד שקפא בזמן מצד אחד וגם אנונימי ואוניברסלי מאוד. הטכניקה קשורה לעיסוקה רב השנים של פטריסיה בתיאטרון צלליות. הדימוי נוצר כאשר האור עובר דרכו ובורא את הדימוי מתוך החושך.

david

דוד רפאל לוקרד הוא מעצב למידה ירושלמי עם רקע באמנות ובעיתונאות. הוא עוסק במחקר ופיתוח של החיבור בין יצירתיות לטכנולוגיה, עם דגש על הנגשה. בעל תואר שני באוניברסיטת ניו יורק בתכנית ITP לתקשורת, שם עבד כעמית מחקר והקים את כתב העת האקדמי המחלקתי. לאחרונה הציג פרויקטים על למידה וטכנולוגיה במרכז לפיתוח ההוראה בבצלאל ובמכון הבאוהאוס בדסאו, גרמניה. מרצה במכללת מוסררה, וחבר בקולקטיב בית הגת שבעין כרם, עמותה לקידום דיאלוג בין-תרבותי.

patricia

ד”ר פטריסיה אודונובן היא בובנאית, בימאית, מחזאית, שחקנית, מעצבת ומורה לתיאטרון בובות. הצגותיה מופיעות בפסטיבלים בינלאומיים בארץ וברחבי העולם, שם היא מציגה בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית. הצגתה 'נקודת אור' שיצרה בשנת 1994 עלתה לבמה מעל 2500 פעמים בצרפת בלבד וממשיכה לעורר שבחים‫ בקרב הקהל והביקורת. כיום מנהלת פטריסיה את תיאטרון 'אמבולו' היוצר מופעי תיאטרון חפצים‫, צלליות‫ ובובות למבוגרים ולילדים‫.
בשנים אחרונות מקדישה הרבה מהזמן שלה לעבודות בחיתוכי נייר ולמחקר והוראה של סיפור סיפורים.

 

www.patriciaodonovan.com

עבודות

שלא תראה שאין / דוד רפאל לוקרד

סיור 360 מעלות סביב העבודה

ללא כותרת / פטריסיה אודונובן ודוד רפאל לוקרד
סיור 360 מעלות סביב העבודה

סוף טוב הכל טוב / פטריסיה אודונובן

סיור 360 מעלות סביב העבודה